*מוכר על ידי קרנות ההשתלמות
   בשנת שבתון.



כלי עזר

דף הבית >> הוצאת ספרים >> אהבתי לקרוא - ביקורות ספרים
 
28.02.2014, נכתב על ידי אסיף, הוצאה לאור מרכז כתיבה ועריכה
 
יהדות טורקיה: מציון לציונות

אסנת פרץ

הוצאת ארקאדאש, קהילת יוצאי טורקיה
(מהדורה שלישית, 2011)



 
הספר "יהדות טורקיה: מציון לציונות", מביא את סיפורה של יהדות טורקיה. על גב הספר מופיעים דברי שבח לספר של הנשיא יצחק נבון ושל הזמר יהורם גאון, שתרמו תרומה חשובה לתרבות הלדינו. הספר מביא מודל חדש ועשיר להגשת מסורת. הוא מביא עירוב מפתיע בעושרו: ההיסטוריה של יהדות ספרד, אישים, מסורות שחלחלו דרך פיוטים, הרמב"ם, הגירוש מספרד וההגירה לטורקיה, ניתוח פריחת השבתאות במאה ה-17, עזיבת היהודים את טורקיה ויישוב הארץ בקיבוצים ובמושבים כגון ניר אליהו, נחשולים, כרם בן זמרה, מושב ציפורי ליד נצרת ומקומות יישוב נוספים, סיפורים אישיים של עולים מטורקיה, מנהגים ואמונות טפלות, שירים בלדינו, הסבר על השפה, סיפורי עם, פתגמים, שירים ומסורות חג וימי חול של יהדות טורקיה. גם עושרו של החלק החזותי לא נפקד: תצלומים של עולים מטורקיה ותמונות המתארות אישים ואירועים, ביניהן תמונות קשות מתקופה האינקוויזיציה, וגם מסמכים כמו העותק החתום של גירוש יהודי ספרד במאה ה-15.
 
הספר נעים מאוד לקריאה, וקל להבנה ולזכירה. מסירת הדברים קלה מאוד. צורת הגשתו התוכנית, הלשונית והתחבירית מעידה על רחבות-לב. יש בו נדיבות מרשימה לגבי העובדות והפרטים. על כך מעידה בין השאר העובדה שבין התכנים נכללו בלי בושה יתרה מתכונים וגם אמונות ומנהגים שמייחדים את בני הקהילה וקשורים לציוני דרך בחיים, כגון לידה, חתונה, הלכות אבלים. הנה תיאור המראה כיצד ניסו להתמודד בני הקהילה הטורקית עם החשש למות ילדיהם. כשאישה נכנסה לחודש השביעי היו קונים בד לבן וחותכים אותו לשניים עם מספריים כדי שיהיו ליילוד חיים ארוכים. לאירוע נהגו להכין מתוקים וכיבוד, ולאחר מכן היו מתחילים להכין בגדים לתינוק (שימו לב לסדר). עד לפני שישים שנה נהגו ללדת בבית עם מיילדת ולאחר מכן החלו ללדת בבתי חולים. עד אמצע המאה ה-20 נפטרו ילדים רבים בעת הלידה או בגיל צעיר. משפחות שנפטרו להן כמה ילדים, היו מוכרות את הילד הנולד באופן סמלי למשפחה אחרת. עד גיל שבע ההורים לא היו קונים בגדים לילד (!) הילד היה מקבל בגדים מתרומות או מ"המשפחה שקנתה אותו". רק לאחר גיל שבע היו מספרים את הילד. לבנים היו מוסיפים את השם ניסים ולבנות את השם מרקדה.
 
מעניין וטעון במיוחד הוא שמו של הספר: "יהדות טורקיה: מציון לציונות". למרות חורבן הבית השני, שבעקבותיו גלו מן הארץ כשליש מיהודיה, נראה כאילו לא היה כלל מרחק מהחורבן (ציון) לציונות, וזאת על אף המהפכים הדרמטיים שחלו באופיה התרבותי של יהדות הגלות, כגון תופעת השבתאות. אותו העדר-לכאורה של מרחק בין ציון לציונות עשוי להסביר את ההרגשה העולה מן הספר, שיהודי טורקיה לא היו צריכים לעבור משבר קליטה קשה. אולי הסיבה נעוצה בשייכותם למרחב המוסלמי לאורך מאות שנים, לצד האינטליגנציה והחינוך המוקפדים מאוד שהשלטונות התירו ליהודים, ובכל מקרה מן הספר עולה שהרגישו "ציוניים" גם אם לא בלטו בפעילותם בתנועות הציוניות המוכרות.  
 
הנה המסורת של סדר ט"ו בשבט של יהודי טורקיה:
יהודי טורקיה היו נוהגים להכין לילדים שקיות מבד (טלגה), בהן היו שמים למטה בצל ותפוחי אדמה (כדי שהשקית תיראה מלאה). לאחר מכן היו שמים פירות מסוגים שונים.
 
והנה פשטידת עגבניות (פריטדה דה טומאט). עם קריאת המתכון עולה בנו ריחה וטעמה המוכר והאהוב של הפריטדה של אבא, שנהג להכין אותה במחבת, ולא בתנור כמתואר כאן:
2 ק"ג עגבניות, להרתיח במים 2–3 דקות
מקררים את העגבניות, מקלפים את הקליפה
חוצים כל עגבנייה לחצי וסוחטים את המים מתוכה
לקצוץ דק, לשים במלח במסננת למשך שעה כדי שירדו הנוזלים
בקערה נוספת מכינים
1 חבילה פטרוזיליה קצוצה
5 כפות פירורי לחם
7 ביצים
פלפל שחור ומלח לפי הטעם
לערבב הכול
לשים בתבנית בינונית משומנת
אפייה בחום בינוני 150 מעלות למשך 40 דקות
 
ומן הטעמים והריחות – אל הצלילים. מן השפע שמעתיר עלינו ספרה של אסנת פרץ, נסיים בשירים בלדינו: פתחי את דלתך, אברי טו פוארטה סראדה, קה אן טו באלקון לוז נו איי...
 


גיא זוארץ בשירי לדינו
 

-------------------------------------------------------------------------------

-------------------------------------------------------------------------------
 

סטונר

ג'ון ויליאמס

 
הספר מגולל את סיפור חייו של סטונר, מרצה לספרות אנגלית באוניברסיטה בארצות הברית. סטונר הוא בנם היחיד של זוג הורים חסרי השכלה, אנשים קשי יום המוציאים בקושי את מחייתם מחקלאות. ויליאם סטונר מגיע לאוניברסיטה כדי להצטרף לפקולטה החדשה לחקלאות, בעקבות עצה שמקבלים הוריו. 

לא הסיפור הוא הקסם של "סטונר" אלא האופן שבו הוא מסופר. לוויליאמס יש כישרון מופלא להביא במילים ספורות ניסוחים מקוריים, רגישים, נקיים ומדויקים להפליא. כמעט שירה במיטבה. אם נשלוף כמה מהם, ודאי יאבדו את קסמם בסביבה הבלתי-טבעית להם, אבל הנה בכל זאת:

"האפרוריות הובילה את עיניו החוצה ומעלה, אל תוך השמים, והוא הביט לשם כמו לעבר אפשרות שלא ידע לנקוב בשמה."

"הבית היה ישן [...] אבל החצר היתה גדולה והבית היה מרווח ובעל הדר מרופט שכבר שוקם ושופץ בדמיונה של אדית."   

"החוג המשיך להתקיים בזכות התאוצה שהעניקו לו המסורת ועצם עובדת קיומו."

"הוא הבין שאיבד את הקשב שלהם [של הסטודנטים] עם כניסתו של ווקר [סטודנט שנכנס באיחור], וידע שיחלוף זמן מה עד שיצליח שוב לשכנע אותם לצאת מתוך עצמם".

"הוא כיבה את מנורת הקריאה ופני השולחן נעשו אפורים וחסרי חיים."



-------------------------------------------------------------------------------

-------------------------------------------------------------------------------

לבד בברלין

הנס פאלאדה
 
ספרו הקריא של הנס פאלאדה מתאר את חייהם של גרמנים בגרמניה הנאצית. הוא מתאר את ניסיונותיהם הנואשים של אנשים בודדים לנסות להשפיע על החברה הגרמנית שהפכה לרעה ולאכזרית כל כך ואת הניסיונות למצוא דרך להישאר נאמנים לערכיהם האנושיים. 

מן הנספחים שבסוף הספר אנחנו לומדים שהסיפור הבלתי-סביר המתואר בספר על זוג שכותב גלויות ומניח אותן בחדרי מדרגות כדי לנסות להשפיע על מי שימצא אותן או לעודד שותפים לדעה, הוא סיפור אמיתי לחלוטין. תמונותיהם של בני הזוג, שהוצאו להורג בידי הגסטפו, מופיעות בסוף הספר, וכן ניתן למצוא מסמכים אותנטיים מארכיון הגסטפו, ביניהם תמונה אותנטית של אחת הגלויות הללו.
 
הספר עב-הכרס נכתב בעשרים וארבעה ימים. ספר מרגש ומרשים. למרות האכזריות הרבה המתוארת שם, יש תחושה של ריחוק מסוים. אולי לכן הספר מעורר מחשבה יותר מאשר מזעזע.
 

-------------------------------------------------------------------------------

-------------------------------------------------------------------------------

יוסף שרון: אוטופיות מלב האסון -- על שירתו של אבות ישורון                                                        
                                            
 

 
צולם במוזאון מטרופוליטן, ניו יורק, 2008

מאמר בנושא זה פורסם ב"הארץ", 27.9.2009, תרבות וספרות, עמ' 5,  תחת הכותרת "אומרים בעברית 'לבעור בחימה', אבל אצל אבות ישורון העברית ממש בוערת עד אחרית הימים".
 
 
ליצירת קשר בדואר אלקטרוני assif.pub@gmail.com או לחצו כאן 
טלפון ליצירת קשר: 054-4441746  
לקבלת עדכונים בפייסבוק (גם למי שאינו בעל דף בפייסבוק) לחצו  
 
@האתר מוגן בזכויות יוצרים. לפרטים: עו"ד אילנה אלטמן-דורון.

עיצוב ובניית אתרים cheninsane@gmail.com
לייבסיטי - בניית אתרים