*מוכר על ידי קרנות ההשתלמות
   בשנת שבתון.



כלי עזר

דף הבית >> היבטים לשוניים
היבטים לשוניים          
 
 
                                    הטקסט האקדמי, כמו כל טקסט עיוני, מורכב ממרכיבים לשוניים רבים. 

                                               באתר נתייחס לאחד המרכיבים החשובים: מרכיב הצירוף.


                                                             למשלוח דואר אלקטרוני  לחצו כאן
   טלפון ליצירת קשר: 054-4441746 


 
בכתיבת טקסט אנחנו עוסקים בצירוף חלקים שיש ביניהם קשר רעיוני. צירוף תכנים שיש ביניהם קשר רעיוני מסייע לקורא להבין את הרעיונות שלנו. אנחנו מצרפים רעיונות למשפטים וקושרים ביניהם בעזרת מילות קישור, מצרפים משפטים לפסקאות, ומצרפים פסקאות לפרקים ולפרקי משנה. כדי שהטקסט יובן טוב יותר, הוא צריך להיות מלוכד, כלומר להיראות כיחידה אחת. לשם כך כדאי שנהדק את חלקיו באמצעות יצירת לכידות גבוהה.

אמצעי קישור 

אמצעי קישור הם מילים וקטעי משפטים המקשרים בין רעיונות. טקסט עם אמצעי קישור נותן לקורא תחושה שהטקסט מלוכד, שהוא יחידה אחת שלמה, ולא אוסף רעיונות בלבד.

אמצעי הקישור מסייעים לקורא להבין את הטקסט משום שהם מצביעים על סוג הקשר שבין הרעיונות. כך הקורא יודע שבין רעיונות יש קשר של ניגוד, או שהאחד הוא סיבה והשני הוא תוצאה שלו, וכן הלאה. 

טקסט שיש בו אמצעי קישור יוצר אצל הקורא תחושה שהוא כתוב טוב יותר, גם אם הוא איננו יודע מה הסיבה לכך. 



 

 

 

 


לקורא קל יותר להבין את הטקסט הכתוב עם אמצעי קישור כי הוא יודע מה יכלול המשפט הבא. למשל:

  • אם הוא קורא משפט שאחריו מופיעה מילת הקישור "בניגוד לכך" הוא יודע שהמשפט הבא יכלול רעיון המנוגד לקודם.
  • אם הוא רואה את המילה "לכן", הוא יודע שהמשפט הבא יספר על התוצאה של מה שנכתב במשפטים הקודמים.
  • אם הוא קורא את מילת הקישור "עם זאת" הוא מבין שעכשיו תבוא הסתייגות ממה שנאמר קודם.
  • אם הוא קורא את מילת הקישור "לדוגמה" או "למשל" הוא יודע שעכשיו תבוא דוגמה לרעיון מופשט שנאמר קודם.
  • אם הוא קורא את מילת הקישור "יתרה מזו" הוא מבין שעכשיו יבוא רעיון חשוב יותר מן הקודם, שמדגיש עוד יותר את הרעיון.
כאשר הקורא יודע למה לצפות, קל לו לקרוא את הטקסט קריאה שוטפת ולהבין אותו ביתר קלות.

חזרה לקצה העליון


אמצעי קישור
 
ניתן להחליף את אמצעי הקישור בצירוף של מילים שאינן שייכות לקבוצת מילות הקישור, אבל משמש אותו תפקיד של קישור. למשל, במקום "נוסף לכך", שנועד לומר לקורא שהרעיון שהוא עתיד לקרוא מוסיף דבר מה מסוגו של הקודם לו, נוכל לכתוב מעט יותר באריכות ולפרט: "דרך נוספת המשמשת ל...".

באתר נעדיף את השימוש במונח "אמצעי קישור", כי מבחינתנו אין זה משנה אם אמצעי הקישור שייך מבחינה דקדוקית לקבוצת מילות הקישור. מה שחשוב לנו הוא התפקיד שלו בתוך הטקסט: הוא מסייע לקורא לצפות מה יבוא בהמשך.

לפניכם רשימה של אמצעי קישור לבחירתכם. 

מומלץ לגוון באמצעי קישור, אך צריך לזכור שלא כל אמצעי קישור ניתן להמרה באמצעי קישור אחר, גם אם שניהם נמצאים באותה קבוצת משמעות.  

מה הסיבה לכך?
באותה קבוצת משמעות נמצא יחד אמצעי קישור במשלב גבוה וגם במשלב נמוך. 
יש אמצעי קישור תקניים, וכאלה שאינם נחשבים לכאלה.
לפעמים המשמעות לא זהה לחלוטין.
יש אמצעי קישור שיכולים להופיע רק בהקשר מסוים, ואחרים לא מתאימים לאותו הקשר. 
 
המשמעות
אמצעי קישור
שימוש לא תקני
הערות
ספירה והוספה וכן, ראשית, שנית, שלישית, נוסף על כך, נוסף לכך, זאת ועוד, כמו כן, יתר על כן, יתרה מזו, לרבות, לא כל שכן, אל רק – אלא גם – , לא זו בלבד, אף בנוסף, "יתרה מזו" – מבטא הדגשה
הפחתה חוץ מ, פרט ל, לְמַעֵט    
דוגמאות ופירוט כגון, למשל, לדוגמה, כדוגמה לכך אפשר להביא...    
הסבר והבהרה כלומר, זאת אומרת, במילים אחרות, דהיינו,
הווי אומר
  "דְהַיְינוּ" פירושו "כלומר" – המִשְלָב גבוה מאוד, אבל עדיין אפשר להשתמש בו.

 
השערה, ספק נראה ש, ייתכן, אפשר, אולי, קרוב לוודאי, לא מן הנמנע    
הדגשה ודאי ש, מובן ש, ללא ספק, מובן מאליו ש, בייחוד, ראוי לציין, כדאי לציין, יש להדגיש, ללא ספק וודאי (בראש מילה) בכתיבה אקדמית יש להיזהר באמירות נחרצות.
זמן בשעה ש, כאשר, כש, כעבור, לאחר, מאז, לפני כן, לאחר מכן, בו בזמן, כל עוד, לאחרונה, בחלוף השנים, לימים    "לימים" פירושו "זמן רב לאחר מכן", כלומר לאחר ימים רבים.
סיבה 

 
בגלל, כי, בשל,
מחמת, משום, עקב, מפאת, בגין, בעקבות, לאור, הודות ל, בעטיו של, עקב כך, עקב זאת, מכיוון ש, כיוון ש, מאחר ש, היות ש, הואיל ו, כתוצאה מ 
 
בגלל ש...
מאחר ו...
היות ו...
 
  • אחרי "בגלל" יבוא שם, ולא פועל. לכן אפשר לכתוב "בגלל ה..." (בגלל הפגיעה בעצב), ולא "בגלל ש..." (בגלל שנפגע העצב).
  • "בְּגִין" – מילה במִשלב גבוה מאוד, מקובלת בטקסטים משפטיים.
  • "עקב כך"/"עקב זאת" – כאשר מדובר בדבר שלילי בעיני הכותב.
  • "הודות ל"/"הודות לכך" – כאשר מדובר בדבר חיובי בעיני הכותב.
  • "עקב כך"/"עקב זאת" – כאשר מדובר בדבר שלילי בעיני הכותב.
  • "בעטיו של" – כאשר מדובר בדבר שלילי בעיני הכותב.
"הודות ל"/"בעטיו של"
אמצעי קישור אלה מופיעים לפני אמירות סובייקטיביות, כלומר אמירות שבהן הכותב מביע את עמדתו. בטקסט אקדמי יש להשתמש בזהירות באמירות סובייקטיביות. עם זאת, כאשר ברור שיש הסכמה שמדובר בדבר שלילי, למשל מחלה או פציעה, נוכל להשתמש בהן ללא היסוס.
תוצאה לכן, על כן, משום כך, בשל כך, לפיכך, לאור זאת, עקב כך, בעקבות זאת, אם כן, אפוא איפוא, אפוא, "אפוא" מבטאים כמו מילת השאלה "איפה" אבל במלרע (הברה אחרונה מודגשת).

אין פסיקים לפני ואחרי "אפוא".
 
השוואה: דמיון
כמו, בדומה ל, דומה ל, בהשוואה ל, כשם ש... כך גם..., כמו ש, כפי ש, בדומה לכך    
השוואה: ניגוד אבל, אך, אולם, לעומת, לעומת זאת, בניגוד ל, בניגוד לכך, בהשוואה ל, נהפוך הוא, ואילו, ההפך הוא הנכון, ברם, עם זאת,  יחד עם זאת  "יחד עם זאת" נתפס ככפילות: יחד + עם. הכפילות מיותרת, ולכן: עם זאת.

ברם היא מילה במשלב גבוה במיוחד. אם הטקסט שלנו כתוב במשלב גבוה מאוד, יהיה מתאים להשתמש ב"ברם".
תכלית, מטרה כדי, על מנת, למען, לשֵם, במטרה, כדי ש, כדי שלא, שֶמָא, פֶּן לְבַל, לשם כך, למטרה זו, במטרה ל    
תנאי קיים אם, גם אם, אפילו אם אפילו ש...
  • אפשר להחליף
    "אפילו ש" ב"אפילו אם".
תנאי בטל אם לא, לולא, אילולא, אלמלא    
ויתור למרות, על אף, אף ש, אף על פי ש, למרות זאת, בכל זאת, אף על פי כן, אם כי למרות ש...
  • אחרי "למרות" צריך לבוא שם עצם, ולא פועל: "למרות הפגיעה בעצב", ולא "למרות שזוהתה פגיעה".
    אפשר להחליף "למרות ש" ב"אף ש" או ב"אף על פי ש".
  • "אע"פ" – בכתיבה אקדמית אנחנו כותבים את המילים במלואן. לכן נכתוב: אף על פי.
הסתייגות אמנם אומנם
  • "אָמנם" מנוקדת בקמץ קטן, מבטאים אותה O, ואין לשים בה ו' גם בכתיב מלא.
    מילה דומה היא מילת השאלה "האוּמנם", שאותה מבטאים U, ואותה כותבים עם ו' בכתיב מלא.
סיכום לסיכום, בסיכומו של דבר, לבסוף    
הבעת סדר ראשית, קודם כול, א,ב,ג וכו' , 1.2.3 וכו', תחילה, לבסוף,    
קישור לרעיון קודם כפי שהזכרתי קודם, כפי שהוזכר בפרק..., כפי שנאמר קודם, כפי שנאמר לעיל, כאמור למעלה, כאמור לעיל  

"לעיל" פירושו "למעלה", כלומר מה שנכתב קודם בטקסט.

הכנה למה שבא בהמשך כפי שנראה בהמשך, ככתוב להלן, ... מוצגים להלן, מפורטים להלן    
חיזוק, אישור אכן, לאמתו של דבר    

חזרה לקצה העליון

תרגול אמצעי קישור

 

  1. מצב של חוסר איזון קוגניטיבי (דיסוננס קוגניטיבי) הוא מצב של חוסר נוחות, האדם ישאף לחזור לאיזון.

     
  2. התאוריה מניחה שהאדם ינקוט דרך התובעת ממנו מאמץ מינימלי. אם הזולת חשוב לאדם יותר מן האובייקט הוא ישנה את עמדתו כלפי האובייקט.

     
  3. השימוש בתרופה זו הביא לשיפור עצום בתפקודיהם של החולים והביא לכך שצומצם במידה ניכרת השלב שבו החולה מרותק לכיסא או למיטה. התרופות גורמות לתופעות לוואי מאוחרות, יש לתת אותן במינון מינימלי ויעיל. כיום יש תרופות המקלות על סימפטומים לא מרפאות את המחלה.
      

     
  4. רוב הניתוחים עדיין נמצאים בשלבי מחקר שונים, רבות השאלות מן התשובות.

     
  5. מומלץ מאוד להרבות בעזרים שונים כדורים, חבלים ובלונים, לתרגל תזמון נכון של תנועה, קצב, שטף, דיוק וקשר עין-יד.

     
  6. יש לתרגל שיווי משקל תוך שימוש בעקרונות ביומכניים, שינוי מובנה ומדורג של מרכז הכובד ובסיס התמיכה.

     
  7. הדיכאון אינו חייב להיות עמוק, תרופות המטפלות בסימפטומים אחרים של המחלה עלולות להגבירו.

     
  8. הסינדרום הפרקינסוני גורם לבעיה חברתית חמורה מסיבות שונות איבוד מקום העבודה, תופעות כמו בריחת רוק ומזון מהפה, הפרעות בדיבור ודיכאון. כל אלו גורמים לאיבוד הערכה עצמית, לעלייה לתלות בסביבה לבעיות חברתיות.

     
  9. אפיון נוסף בקטגוריה זו הוא הפחתה בכמות התנועה (hypokinesia) המתבטא ב"עוני תנועתי", צמצום מגוון התנועה או חוסר תגובה לתנועה (akinesia), המתבטא בזמן תגובה מתארך.

     
  10. ממצאי המחקר הנוכחי מצביעים על כך שהעמדה הסמויה אינה מודעת ואינה נגישה.




לכידות

התחושה המתקבלת שהטקסט בנוי כיחידה אחת מלוכדת מסייעת לקורא להבין טוב יותר את התכנים.
להסבר המושגים "לכידות וקישוריות" לחצו כאן.

 


כדי שהטקסט יהיה מלוכד, חשוב ליצור קשרים בין חלקים שונים של הטקסט. אפשר להפנות את הקורא בתחילת הטקסט למה שיהיה בהמשך, או להתייחס בהמשך למה שהיה קודם.


 

דוגמאות ליצירת לכידות

הסינדרום הפרקינסוני גורם לבעיה חברתית חמורה כתוצאה מסיבות שונות, כגון איבוד מקום העבודה, תופעות כמו בריחת רוק ומזון מהפה, הפרעות בדיבור ודיכאון. כל אלו גורמים לאיבוד הערכה עצמית, לעלייה לתלות בסביבה ועקב כך לבעיות חברתיות.

הכוונות להתנהגות ובעיקר ההתנהגות בפועל מושפעות מגורמים רבים נוספים, שהבולטים שבהם יוזכרו בהמשך.

 
מכלול ההפרשים בין המרכיבים מצביע אפוא על התמונה הבאה: .....

אותו סדר שצפינו בו קודם לכן בעמדה כלפי הספר משתחזר גם כאן: המרכיב החיובי ביותר הוא הקוגניטיבי, אחריו האפקטיבי וההתנהגותי.

בפרק זה נבחן את כמותן ואת אופיין של אסוציאציות שניתנו באופן חופשי.


קישוריות ולכידות

קישוריות (cohesion) ולכידות (coherence) הם מונחים בעלי הגדרות רבות. המשותף להגדרות השונות הוא ההדגשה שקישוריות ולכידות עוסקות בצירוף חלקי הטקסט.

 

 חוקרי השיח (הטקסט השלם) טוענים שההבדל שביניהם הוא בכך שהקישוריות נוצרת על ידי אמצעים לשוניים הנראים לעין, ואילו הלכידות נוצרת בעזרת קישוריות וגם בעזרת אמצעים לוגיים ורטוריים שלעתים לא נראים לעין.

חוקרי יחסי טקסט-קורא (חוקרי הבנת הנקרא) מגדירים את מידת הלכידות של טקסט כ"המידה שבה הטקסט מלוכד".

 

חזרה לקצה העליון



משפטים

מומלץ שלא להאריך את המשפט מעבר לשורה וחצי, כלומר כ-22 מילים. כשאנחנו קוראים משפטים ארוכים יותר לעתים קרובות אנחנו "הולכים לאיבוד" כי שכחנו את תחילת המשפט.

משפטים יכולים להיות ארוכים יותר אם המבנה שלהם פשוט.

 

חזרה לקצה העליון



פסקאות
 
מומלץ שרוב הפסקאות יהיו בנות 8-5 שורות. לפעמים אנחנו נזקקים לפסקה קצרה מ-5 שורות או ארוכה מ-8 שורות, אבל בדרך כלל עדיף לשמור על פסקה שאורכה אינו חורג מהמוצע כאן.

חזרה לקצה העליון


ליצירת קשר בדואר אלקטרוני assif.pub@gmail.com או לחצו כאן 
טלפון ליצירת קשר: 054-4441746  
לקבלת עדכונים בפייסבוק (גם למי שאינו בעל דף בפייסבוק) לחצו  
 
@האתר מוגן בזכויות יוצרים. לפרטים: עו"ד אילנה אלטמן-דורון.

עיצוב ובניית אתרים cheninsane@gmail.com
לייבסיטי - בניית אתרים