*מוכר על ידי קרנות ההשתלמות
   בשנת שבתון.



כלי עזר

דף הבית >> אתיקה >> כתיבה לא עצמאית של עבודה אקדמית
 
עבודה סמינריונית היא עבודה עצמאית. זוהי עבודה מורכבת שבה "[הכותב נדרש] להגדיר ולנסח בעיית מחקר [...] לאתר בכוחות עצמו את ספרות המחקר הרלוונטית לבעיה; לברור את שיטת המחקר הנאותה [...]; לבצע את המחקר הלכה למעשה, ולבסוף להגישה כמסמך כתוב. התהליך המורכב נועד לשמש אמת מידה להערכת יכולתו האינטלקטואלית של הכותב והן להעיד על לימוד עצמי [...]"
(מתוך: העבודה הסמינריונית במוסד אקדמי, עמ' 17, הדגשות אינן במקור).
אף על פי שהעבודה צריכה להיות עצמאית לחלוטין ונועדה להעיד על יכולותיו של הכותב ועל תהליך הלמידה שעבר, אנחנו יכולים להיעזר באנשים אחרים. אפשר ואפילו מומלץ לתת את העבודה או חלקים ממנה לקריאה לאדם אחר כדי לבדוק אם המסרים עוברים בבהירות ועל מנת לקבל הצעות כלליות לשיפור.

את ההצעות נשקול לגופן לפני שנחליט אם לקבל אותן וליישם אותן. עם זאת אסור למסור את העבודה לאדם אחר שיכניס בה שינויים מהותיים, וודאי שאין לאפשר לאדם אחר לכתוב אותה עבורנו. מסירת העבודה לאדם אחר לשם כתיבת העבודה בתשלום או ללא תשלום איננה קבילה.


כיום נעשה מקובל יותר ויותר למסור עבודות אקדמיות לעריכה לשונית, מה שבעבר נחשב לבלתי ראוי. נראה שיש הכרה גוברת בסטנדרטים גבוהים יותר של הגשת  טקסטים לקראת פרסום. מרצים באוניברסיטאות ובמכללות מפנים בעצמם את הסטודנטים שלהם לעורכים לשוניים לקראת הגשת העבודה. התופעה נפוצה בעיקר בעבודות דוקטורט ומעט פחות בעבודות מאסטר. 

יש מרצים שמפנים לעריכה לשונית גם סטודנטים הכותבים עבודות סמינריוניות. לגבי סטודנטים בשלבים מוקדמים של לימודיהם, נמליץ על השתתפות בקורסים לכתיבה אקדמית, רצוי של 20 פגישות לפחות (סמסטר וחצי), ורק לאחר מכן לפנות לעורך לשוני מקצועי.


טקסט הדורש עריכה יסודית עשוי להעיד על הבנה רדודה של הכותב לגבי התכנים שהוא כותב עליהם. במקרה כזה הכותב צריך לארגן בעצמו את התכנים מחדש תוך חשיבה מחודשת ומעמיקה הן ברמת הטקסט כולו (רמת המאקרו), והן ברמת המשפט (רמת המיקרו).

מסירת העבודה לאדם אחר כדי שיכתוב את כולה או חלקים ממנה או כדי שיכניס בה שינויים מעבר לעריכה לשונית, עשויה להיות דומה מבחינה אתית ומשפטית לקניית עבודה מוכנה או להעתקת עבודה. לפירוט ההיבטים האתיים והמשפטיים בנוגע להעתקת עבודות ולקנייה, ראו בהמשך.

 בית המשפט קבע ש...

מהי פרשת לטביה, ומדוע היא חשובה כל כך לענייננו?
מאת: עו"ד אילנה אלטמן-דורון

בפרשה זו עולה לראשונה על סדר היום דיון נוקב בכוחה של תעודה אקדמית ובחובות הסטודנט בדרך להשגתה. בפסיקתו בעניין זה מדגיש בית המשפט את הסמכות הקיימת בידי המדינה לפקח על המוסדות להשכלה גבוהה, ומתייחס בגלוי לחומרת התופעה של השגת תואר במרמה על ידי סחר בעבודות וכתוצאה מהעדר אכיפה משמעתית של הגינות בכתיבת עבודה אקדמית.

פסיקה זו קובעת סטנדרט אקדמי ברור שיש בו כדי להשפיע על עתיד ההשכלה הגבוהה בישראל. בית המשפט מבהיר שלמדינה יש סמכות לשלול הטבות מאנשים שלא עמלו בדרך לתואר, אלא השיגו אותו במרמה.

בג"צ 3379/03 אביבה מוסטקי ו-372 אח' נ' פרקליטות המדינה, פ"ד נח(3), 865, מגולל סיפור של יותר מ-372 תובעים שלמדו בשלוחה של אוניברסיטת לטביה בישראל. אוניברסיטה זו פעלה בשיטת הלמידה מרחוק לקראת השגת תואר ראשון ושני. חוק המועצה להשכלה גבוהה תשי"ח – 1958, המסדיר את פעילות המוסדות להשכלה הגבוהה בישראל ואת הפיקוח עליהם, לא התיר לנציגות אוניברסיטת לטביה לפעול כשלוחת האוניברסיטה בישראל. החל מיום 21.11.99, לפי פרסום המועצה להשכלה גבוהה, נאסר על הנציגות לקלוט סטודנטים חדשים. עד ליוני 2001 קיבלו סטודנטים שלמדו בנציגות "אישורי שקילות" לתארים שקיבלו, המשווים את דירוג השכר ואת ההטבות הנלוות לתארים מקבילים ממוסדות ישראליים מוכרים. העותרים, בוגריה של אוניברסיטת לטביה, עובדי מערכות ציבוריות שונות, הגישו את העתירה לאחר שהמדינה ביטלה את ההטבות ו/או סירבה להכיר בזכאות להן. הנימוק לביטול ההטבות התבסס על ממצאי חקירת משטרה שחשפה, לטענת המדינה, מעשי מרמה הקשורים בסחר בעבודות, בהעדר מילוי דרישות הלימודים ובהכנת העבודות של הסטודנטים על ידי מנחי הקורסים. העותרים טענו שההחלטה לבטל את ההטבות גורפת ופוגעת במצבם הכלכלי, ומכיוון שנעשתה מבלי לשמוע את טענותיהם, היא איננה סבירה ואיננה הגונה. בית המשפט קיבל טענה זו, ופסק שיש לאפשר לעותרים להתגונן בהליך שכולל את מימוש זכות השימוע. בהליך זה יוכלו העותרים להשמיע את טענותיהם כנגד טענותיה של המדינה.

בפסיקתו קיבל אפוא בית המשפט את הערעור של בוגרי האוניברסיטה בכל הנוגע לפגיעה בזכויות הדיוניות שלהם. עם זאת הדגיש בית המשפט שעדיין למדינה סמכות לשלול הטבות מבוגרי מוסד אקדמי שלגביהם הוכח כי השיגו את התואר שקיבלו במרמה. לפסק הדין המלא לחצו כאן.

 




מאת נבט אפרתי ורוני לידור, הוצאת מכון מופ"ת, 2002.

השלכות פסק הדין

בעקבות פסק הדין נערכו ריאיונות אישיים עם בוגרי שלוחת אוניברסיטת לטביה בישראל על מנת לבדוק אם התואר שקיבלו הבוגרים תואם את הידע האקדמי שלהם. את הריאיונות ערכו אקדמאים המתמחים בתחומים שבהן נעשו העבודות. בימים אלה מתגבשת החלטה סופית כיצד לנהוג בכלל ציבור הלומדים בנציגות לטביה, שכן לא כל הסטודנטים נהגו בחוסר יושר.

ראו לעניין זה מידע נוסף:

www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2890721,00.html

www.nfc.co.il/archive/001-D-74902-00.html?tag=23-30-55



המסייע לסטודנט להשיג עבודה במרמה – גם הוא עובר עבירה

בשנת 2005 הובא בפני בית המשפט עניינו של אילן דורון, מנחה אקדמי מטעם אוניברסיטת לטביה, שסייע לסטודנטים להשיג עבודות מוכנות תמורת תשלום כספי. אילן דורון "בדק" את העבודות, נתן ציון, ובחלק מן המקרים תוגמל כספית על כך. באחד האירועים, על פי פסק הדין, ישב דורון בדיון שבו הגן סטודנט שלו על עבודה שהגיש, מבלי שגילה למרצים היושבים בדיון כי הוא עצמו הוא זה שכתב את העבודה.

כתב האישום ייחס לו שתי עבירות של סיוע לקבלת דבר במרמה (עבירה כאמור לפי סעיף 415 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, יחד עם סעיף 25 לחוק). בית המשפט קבע שבצדק החליטה רשות ניירות הערך לשלול את רישיון עבודתו כמנהל תיקי השקעות בחברה פרטית, עוד בטרם התברר עניינו עד תום בבית המשפט. השופטת צור מסבירה בפסק דינה שעבירות כגון "סיוע לקבלת דבר במרמה" ו"סיוע לקבלת דבר במרמה עבור אחר", שבהן הואשם העותר, הן עבירות חמורות ומשפיעות על כשרותו לכהן בתפקיד רגיש, הדורש כישורי אמינות מיוחדים.

בית המשפט הסביר כי תואר אקדמי נושא משמעות גם כלפי צדדים שלישיים העשויים להסתמך עליו, משום שאינם יודעים שהושג במרמה. להשכלה הגבוהה תפקיד חשוב בעיצוב פני החברה. היא מגשרת על פערים ומסייעת בשילוב בשוק העבודה בישראל. השגת תואר במרמה מהווה מצג כוזב כלפי אלה שמתבססים עליו על מנת ללמוד על כישורי המועמדים לתפקידי מפתח בשוק העבודה ובתחום ההנהגה החברתית. מכאן שנושאי תארים אקדמיים שהושגו במרמה עלולים לזכות בתפקידים או בזכות להמשך לימודיהם לתארים מתקדמים, מבלי שיהיו ראויים לכך. בכך הם גם פוגעים בסיכוייהם של מועמדים ראויים. לכן, קובע בית המשפט, מרמה בתחום זה נושאת פגיעה ממשית בציבור ובאינטרס הציבורי. עוד קובע בית המשפט במקרה דנן, כי עבירה זו היא עבירה שיש עמה קלון, מכיוון שהיא מצביעה על פגם מוסרי חמור בהתנהגות של האדם.

לקריאת פסק הדין בעתירתו של אילן דורון למען החזרת רישיון העבודה שלו לחצו כאן. החלקים הרלוונטיים לענייננו מודגשים בצהוב.

ליצירת קשר בדואר אלקטרוני assif.pub@gmail.com או לחצו כאן 
טלפון ליצירת קשר: 054-4441746  
לקבלת עדכונים בפייסבוק (גם למי שאינו בעל דף בפייסבוק) לחצו  
 
@האתר מוגן בזכויות יוצרים. לפרטים: עו"ד אילנה אלטמן-דורון.

עיצוב ובניית אתרים cheninsane@gmail.com
לייבסיטי - בניית אתרים