אליעזר רוזנמן, מחנך ואיש הלשון העברית, נולד בעיר רוֹבנוֹ שבפולין. בתום מלחמת העולם השנייה נותרו בחיים מכל משפחתו רק אליעזר הילד ואמו, שעלו לארץ בעלייה בלתי לגלית. ספרו הראשון של רוזנמן, המסודר בשבעה שערים, מציע שירי אהבה צלולים שלרבים מהם ניחוח הייקו יפני, שירים של רומנטיקה צרופה המצטיינים בלוליינות לשונית. רק השער האחרון, "עננים ריקים מדמע", מביא שירי כאב וגעגועים.

הטבע המתואר בשירים כמכחול של אהבה, הוא מקור להשתקפות אהבות מן ההווה ומן העבר המעוצבות כתובנות מיניאטוריות. הפגודה שבתצלום הכריכה צולמה בידי רוזנמן עצמו ביפן. תצלום הכריכה מעובד כהשתקפות אוהבים זה בזה על רקע הטבע.