*מוכר על ידי קרנות ההשתלמות
   בשנת שבתון.



כלי עזר

דף הבית >> שלבי הכתיבה >> עריכה ושכתוב
 
שלב זה הוא אחד השלבים החשובים והארוכים בכתיבת העבודה. אנחנו עוברים על כל התכנים שכתבנו כמה פעמים ומשפרים אותם עד שהטקסט מושלם בעינינו – או עד שהגיע מועד ההגשה. שלב זה נקרא "עריכה עצמית".

כדאי להוציא את הטקסט מדי פעם כדף, ולא רק לעבוד על המחשב.
 

בשנים האחרונות שולחים מנחים ומרצים את תלמידיהם גם לעריכה מקצועית, שנעשית לאחר שלב העריכה העצמית. המעוניינים לשלוח את עבודתם לעריכה באסיף - אנא פנו בטלפון או לחצו כאן. כדי לשפר את יכולות הכתיבה והעריכה כדאי להשתתף בקורס המשולב (כתיבה ועריכה). בקורס משתתפים סטודנטים, מורים, מרצים ועיתונאים ואנשי מקצוע מתחומים רבים (אופנה, עיצוב, פרסום ובישול, חינוך, מוזיקה, רפואה, פיזיקה, תרגום ועוד).


הנחיות לעבודה בשלב העריכה והשכתוב



היבטים שכדאי לשים לב אליהם
  • בהירות – לבדוק אם הטקסט מובן.
  • שטף – לבדוק אם הטקסט זורם.
  • מבנה – לבדוק אם המבנה מתאים לצורכי התכנים שלנו, ואם המבנה שקוף לקורא.
  • דיוקים לשוניים.
  • סגנון – לבדוק שהסגנון ענייני ובהיר.
  • ביבליוגרפיה – לבדוק שכל האזכורים הביבליוגרפיים בגוף הטקסט מופיעים בפרק הביבליוגרפיה, ושכל הפריטים בפרק הביבליוגרפיה מופיעים בגוף הטקסט; לערוך את האזכורים הביבליוגרפיים בגוף הטקסט ואת פרק הביבליוגרפיה בהתאם לכללים.
  • מינוחים – לבדוק אם המונחים מדויקים, שיש שימוש באותם מונחים כשמתכוונים לאותו דבר, לבדוק שהמונחים באנגלית מדויקים.
  • כותרות – לבדוק שכל כותרת משקפת את הרעיון המרכזי של הפרק.
    שער – לבדוק ששם העבודה משקף באופן מדויק וענייני את העבודה; לבדוק שכל הפרטים נמצאים.
     



סיוע עמיתים

כשהטקסט מוכן מבחינתנו כדאי לתת את העבודה לקריאה לאדם שאינו מומחה בתחום (ידיד, בן משפחה, עמית בעבודה או בלימודים) לצורך קבלת הערות לגבי הבהירות והתקשורתיות של הטקסט. נבקש ממנו/ממנה לציין בפנינו מקומות שבהם הטקסט היה לא זורם, בלתי מובן, או שנדרשה לו/ה קריאה חוזרת כדי להבין.

התגובה להערות נתונה לשיקול דעתנו. בדרך כלל כדאי לשנות מקומות שנראים לא ברורים.

תיקון מקומות בלתי ברורים בטקסט יכול להיעשות בדרכים רבות:

  • בחירת מילים מדויקות יותר
  • שימוש באותו מונח לאורך כל העבודה, ולא במילים נרדפות
  • ניסוח משפט מחדש באופן פשוט יותר
  • הוספת הסבר, דוגמה או פירוט
  • שינוי בסדר הרעיונות המוצגים כך שיופיעו בסדר הגיוני כלשהו
  • בניית ציפיות: להכין את הקורא למה שהוא עתיד לקרוא – על ידי הוספת משפט או פסקה לאחר הכותרת או בסוף פרק.
  • כותרות: ניסוח כותרות כך שהקורא יידע למה לצפות
  • היררכיה של כותרות – יצירת הבחנה ברורה בין כותרת ראשית לכותרת משנה על ידי גודל הגופן וצורתו ועל ידי הזחה
  • קיצור משפטים
  • חלוקה מחודשת לפסקאות
  • הוספת מילות קישור ומילים שמלכדות את הטקסט

הנחיות נוספות תוכלו למצוא בפרק היבטים לשוניים.

 

חזרה לחלק העליון



עזרה מספרי הדרכה

מחברת: מנוחה בירנבוים.
                        הספר נועד להדריך חוקרים לאורך שלבי המחקר עד לסיום כתיבת הדוח המחקרי. בנספחים מובאות הגדרות למונחי מחקר רבים במדעי ההתנהגות ומצגים תרגומים מאנגלית של מונחי מחקר נוספים. מוצגים בקצרה כללי הכתיב חסר הניקוד, כללי התעתיק מלועזית לעברית וכללי רישום ביבליוגרפי בסגנון APA. המאמר המדעי: מבנהו והגשתו לפרסום.
                        מחברים: נבט אפרתי, חיים קאופמן, רוני לידור
                        ספר זה מתמקד בפעולות שעל עורכי מחקרים לנקוט כדי להגיש כתב יד למערכת ההוצאה לאור במטרה לפרסמו כמאמר מדעי. הספר עשוי להיות לעזר למורי סמינריונים ולסטודנטים. בנספחים ניתן למצוא הדרכה כיצד לשלב מילים לועזיות בטקסט ומובאת הדרכה לרישום ביבליוגרפי. דרכים בכתיבת המחקר האיכותי.
                        מחברים: שמחה שלסקי וברכה אלפרט.
                        הספר מתמקד במחקר האיכותי ובדרכי ההצגה של העבודה המחקרית. מובאת בו הדרכה בתכנון הכתיבה ובבניית הטקסט בליווי דוגמאות רבות. המחקר האיכותי הוראה ובלמידה.
                        מחברת: נעמה צבר-בן יהושע.
                        הספר מתמקד בתכנון ובעריכת המחקר האיכותי, ויש בו התייחסות גם לדרכי הצגת העבודה המחקרית.
                        Publication Manual of the American Psychological Association
                        ספר הדרכה לכתיבה מדעית בהוצאת אגודת הפסיכולוגים האמריקנים .(APA).הספר כולל הנחיות מפורטות בנוגע לפרסום חיבור אקדמי ובנוגע לרישום ביבליוגרפי.



 
שאלות לבדיקה עצמית

בשלב העריכה נוכל להיעזר בשאלות שנשאל את עצמנו. לפניכם דוגמאות לשאלות כאלה:
  • אילו היה קורא את הטקסט מישהו מן העמיתים שלי או מידידיי – האם היה מסוגל להבין מה שכתבתי? איך אוכל להבהיר טוב יותר את הדברים עבורו/עבורה?
  • האם הצגתי בפני הקורא שלי באופן נאמן ומתומצת את מה שקורה בתחום המחקרי הרלוונטי?
  • האם הזכרתי בכל המקומות המתאימים את כל הכותבים שעליהם התבססתי? האם תמיד ברור על מי התבססתי?
  • האם איני חוזר על עצמי?
  • האם הקטע ארוך מדי? אולי כדאי לקצר אותו? אולי אפשר לתמצת אותו?
  • האם יש כאן מידע מיותר?
  • איך קטע זה מתקשר למה שכתבתי קודם?
  • האם אני הולך בכיוון שתכננתי? לא סטיתי ממנו?
  • האם כדאי להוסיף דוגמה משלי או משל אחד הכותבים שקראתי, כדי להבהיר את הרעיון?
  • האם הלשון תקנית? האם הסגנון לא ספרותי, דרמטי או מליצי מדי? האם ניסחתי את הדברים במדויק? האם תיקנתי את כל הטעויות הלשוניות?
  • האם המשפטים קצרים (שורה-שורה וחצי), פשוטים וברורים, ובסופם יש נקודה?
  • האם הטקסט מחולק לפסקאות בגודל בינוני (3-8 שורות)?
  • האם כל כותרת משקפת את הרעיונות העיקריים של הפרק? האם הקורא יכול להבין במה מדובר רק לפי הכותרות?
  • האם שם העבודה אינו כללי מדי? האם ניתן להבין מהשם במה עוסקת העבודה?
    האם העבודה מזמינה את הקורא או מרתיעה אותו?
     


מנוחה

כשהעבודה נראית לנו מוכנה, כדאי להניח לה לכמה ימים. אפשר לומר, שאחרי כמה ימים אנחנו כבר נמצאים במקום אחר. לכן אנחנו יכולים לראות את העבודה במבט זר וחדש, ולראות בה דברים שלא ראינו כשהיינו שקועים בה.

מנוחה כזו כדאי לעשות גם לאחר שלב העיצוב.

כדי שנוכל להניח את העבודה לכמה ימים, נצטרך לתכנן נכון את הזמן שאנחנו מקדישים לעבודה.
 

חזרה לחלק העליון

 
ליצירת קשר בדואר אלקטרוני assif.pub@gmail.com או לחצו כאן 
טלפון ליצירת קשר: 054-4441746  
לקבלת עדכונים בפייסבוק (גם למי שאינו בעל דף בפייסבוק) לחצו  
 
@האתר מוגן בזכויות יוצרים. לפרטים: עו"ד אילנה אלטמן-דורון.

עיצוב ובניית אתרים cheninsane@gmail.com
לייבסיטי - בניית אתרים