עריכה עצמית: עריכה של כותב את הטקסט שכתב. זהו אחד השלבים בכתיבה. עריכה עצמית יכולה לכלול את כל פעולות העריכה הלשונית, בהתאם ליכולותיו ולידיעותיו של הכותב.
עריכה לשונית: תיקון שגיאות לשוניות, הפיכת הטקסט לבהיר, הגהה, שכתוב, התאמת המישלב הלשוני, האחדת כתיב ויצירת טקסט שוטף.
עריכה ספרותית: עריכה של ספרות יפה – פרוזה או שירה. עריכה ספרותית כדאי שתיעשה על ידי עורך שהוא עצמו סופר או משורר או על ידי עורך שקרוב לתחום הספרות.
הגהה: ניקוי הטקסט משגיאות הקלדה. עריכה לשונית מכונה לעתים בציבור בטעות כ"הגהה".
עורך, עורך ראשי: בעל אחריות כוללת על סדרה או על אסופת מאמרים.
עריכה, עריכה ראשית: אחריות כוללת על טקסט או על סדרה. המילה "ראשית" נוספת לפעמים כדי ליצור היררכיה בין סוגי עורכים.
עריכה מדעית: עריכה לשונית של טקסט מדעי.
עורך מדעי: איש מדע, לרוב בעל תואר דוקטור, המתייחס אך ורק לתכנים המדעיים שבטקסט.
עריכת ליטוש: עריכה לשונית קלה, לרוב טקסט שכבר נערך.
עריכת עומק: עריכה לשונית הכרוכה בשכתוב רב.
שכתוב: עריכה לשונית הכרוכה בניסוח מחדש של כל הטקסט.
הגהה לשונית: מילת כלאיים המצרפת "עריכה לשונית" ו"הגהה". הכוונה לעריכה לשונית או לעריכת ליטוש.
-------------------------------------------------------------------------------------------------------
-------------------------------------------------------------------------------------------------------
מטרות של עורכים לשוניים - צרכים וסתירות
תחום העריכה הלשונית הוא תחום חדש יחסית. פעולות של עריכת טקסטים נעשו אמנם גם בעבר, אבל עריכה לשונית כתחום רשמי שנלמד כמקצוע היא חידוש של עשרות השנים האחרונות. תעודת עורך לשוני שמקבלים תלמידי העריכה ומסלולי הלימוד ההולכים ומתרבים מעידים על כך שתחום זה הולך ומקבל הכרה כמקצוע. הדבר מתבטא גם בדרישה גוברת לעורכים לשוניים, שנובעת מההבנה שכדי לפרסם טקסט ברבים יש צורך בבדיקה של מומחה. עם זאת לא לגמרי נהיר מה בדיוק עושה העורך הלשוני, מה מטרותיו וגם לא היבטים אחרים הקשורים לעולמו המקצועי. מחקרים בתחום זה כמעט שלא קיימים (Bisaillon 2007), אך נראה כי הולך וגובר הצורך בידע מבוסס לגבי העריכה הלשונית המקצועית, שיסייע להתפתחות תחום צעיר זה. המחקר הנוכחי נועד לשפוך מעט אור על עולמם הפנימי של עורכים לשוניים באמצעות ניסיון לברר...
המאמר נכתב על ידי ד"ר אסיה שרון בשיתוף עם פרופ' נעמה צבר בן-יהושע, פורסם בתשס"ח-תשס"ט (2009) בכתב העת "העברית ואחיותיה", ח-ט, 118-93, אוניברסיטת חיפה, החוג ללשון העברית
-------------------------------------------------------------------------------------------------------
-------------------------------------------------------------------------------------------------------
הטקסט העיוני כטקסט היצגי
מיון פשוט של טקסטים – היצגי וריגושי
הקושי במיון חד-משמעי של טקסטים מוביל אותנו לחלוקה פשוטה הרבה יותר, שקרובה למיון על פי קריטריון שדומה לאובייקטיבי-סובייקטיבי: היצגי מול ריגושי. פרוכטמן (1986) מכנה את הטקסט ההיצגי בשם "ייצוגי", ונראה שהכוונה לטקסט ההיצגי. גם בספרות בתחום זה באנגלית אין מונחים אחידים קבועים, אבל ניתן לומר שהטקסט ההיצגי או הייצוגי הוא הטקסט האקספוזיטורי (expository text), ובעברית: הטקסט ההיצגי. בעברית אולי כדאי היה לכנות סוג טקסט זה בשם "הטקסט העיוני", אם כי יש נטייה לחשוב שהטקסט ה"עיוני" משמעותו טקסטים הגותיים בלבד. ייתכן אפוא שעדיף לכנות אותו הטקסט "הענייני". אם כן, עדיין אין מונח מובן לכול, הן במחקר והן בציבור... קראו עוד
המאמר נכתב על ידי ד"ר אסיה שרון, 2012
© האתר מוגן בזכויות יוצרים. לפרטים: עו"ד אילנה אלטמן-דורון.
