*מוכר על ידי קרנות ההשתלמות
   בשנת שבתון.



כלי עזר

דף הבית >> כתיבה ועריכה >> מגילת העורך >> תיאוריה ומחקר
 
מילון המונחים לעריכה לשונית

עריכה לשונית: תיקון שגיאות לשוניות, הפיכת הטקסט לבהיר, הגהה, שכתוב, התאמת המישלב הלשוני, האחדת כתיב ויצירת טקסט שוטף.

עריכת לשון: מונח זהה במשמעותו ל"עריכה לשונית". המונח "עריכת לשון" נתפס לעתים כנכון יותר. באסיף אנחנו מעדיפים את השימוש הרווח "עריכה לשונית". 
 
למסירת עבודות לעריכה לשונית, נא ללחוץ כאן.

ללימודי עריכה לשונית, קורסים לכתיבה יוצרת, לימודי כתיבה עיונית, כתיבת סיפורי חיים, נא ללחוץ כאן.

דברו אתנו: 054-4441746





 

עריכה עצמית: עריכה של כותב את הטקסט שכתב. זהו אחד השלבים בכתיבה. עריכה עצמית יכולה לכלול את כל פעולות העריכה הלשונית בהתאם ליכולותיו ולידיעותיו של הכותב. 

עריכה ספרותית: עריכה של ספרות יפה – פרוזה או שירה. עריכה ספרותית כדאי שתיעשה על ידי עורך שהוא עצמו סופר או משורר או על ידי עורך שקרוב לתחום הספרות. עריכה לשונית של טקסטים שאינם ספרותיים מכונה לעתים בטעות "עריכה ספרותית".
 
הגהה: ניקוי הטקסט משגיאות הקלדה. עריכה לשונית מכונה לעתים בציבור בטעות כ"הגהה".
 
עריכה, עריכה ראשית: אחריות כוללת על טקסט או על סדרה. המילה "ראשית" נוספת לפעמים כדי ליצור היררכיה בין סוגי עורכים.
 
עריכה מדעית: למונח "עריכה מדעית" יש שתי משמעויות שונות. לכן חשוב להבהיר לאיזו משמעות כל אחד מבני השיח מתכוון. עריכה מדעית היא (1) עריכת התכנים של טקסט מדעי הנעשית בידי איש מדע, לרוב בעל תואר דוקטור או פרופסור; (2) עריכה לשונית של טקסט מדעי. ברוב המקרים העורך איננו בעל תואר דוקטור או פרופסור ואיננו מומחה בתחום הדעת של הטקסט. 

עריכת ליטוש: עריכה לשונית קלה, לרוב טקסט שכבר נערך.
 
עריכת עומק: עריכה לשונית הכרוכה בשכתוב רב.
 
שכתוב: עריכה לשונית הכרוכה בניסוח מחדש של כל הטקסט.
 
הגהה לשונית: מילת כלאיים המצרפת "עריכה לשונית" ו"הגהה". הכוונה לעריכה לשונית או לעריכת ליטוש. 

עורך לשוני: איש מקצוע שתפקידו לשפר את הטקסט מבחינה לשונית ותוכנית. עורך לשוני ברמה גבוהה מתייחס למגוון היבטים שנועדו לשפר את איכות הטקסט. למגוון שיקולי הדעת של עורכים לשוניים מנוסים ומגוון המטרות העומדים לנגד עיניהם בעת העריכה, ראו בממצאי המחקר.

עורך לשון: מונח זהה ל"עורך לשוני". המונח "עורך לשון" נתפס כנכון יותר. באסיף נעשה שימוש במונח הרווח "עורך לשוני". 

עורך, עורך ראשי: בעל אחריות כוללת על סדרה או על אסופת מאמרים.

עורך מדעי: גם למונח "עורך מדעי" כמו למונח "עריכה מדעית" יש שתי משמעויות שונות, וגם כאן חשוב להבהיר לאיזו משמעות מתכוון כל אחד מבני השיח. עורך מדעי הוא (1) איש מדע, לרוב בעל תואר דוקטור או פרופסור, המתייחס אך ורק לתכנים המדעיים שבטקסט; (2) עורך לשוני המתמחה בעריכה טקסטים מדעיים. ברוב המקרים העורך איננו בעל תואר דוקטור או פרופסור ואיננו מומחה בתחום הדעת של הטקסט.  
 

 
 
-------------------------------------------------------------------------------------------------------
-------------------------------------------------------------------------------------------------------

 מטרות של עורכים לשוניים - צרכים וסתירות

עריכה לשונית כתחום רשמי שנלמד כמקצוע היא חידוש של עשרות השנים האחרונות. גם בציבור חל שינוי, וכיום רבים מכירים בכך שכדי לפרסם טקסט ברבים יש צורך בבדיקה של מומחה. עם זאת לא לגמרי נהיר מה בדיוק עושה העורך הלשוני, מה מטרותיו וגם לא היבטים אחרים הקשורים לעולמו המקצועי. עורכים מספרים מדי פעם על עיסוקם, אולם מחקר בנושא זה עדיין אין. במחקר המתואר במאמר זה רואיינו עורכים לשוניים מנוסים, שפתחו בפני המראיינים צוהר לעולמם. למאמר השלם
 

המאמר נכתב על ידי ד"ר אסיה שרון בשיתוף עם פרופ' נעמה צבר בן-יהושע. פורסם בכתב העת "העברית ואחיותיה", בהוצאת אוניברסיטת חיפה, החוג ללשון העברית 

שרון, א' ובן-יהושע, נ' (2009, תשס"ח-תשס"ט). "'ליצור את החיבור הראוי בין יצירה, יוצר , לשון תקינה וקורא': מטרות של עורכים לשוניים – צרכים וסתירות", העברית ואחיותיה, ח–ט, 93–118.
-------------------------------------------------------------------------------------------------------
-------------------------------------------------------------------------------------------------------
 

הטקסט העיוני כטקסט היצגי

מיון פשוט של טקסטים – היצגי וריגושי


הקושי במיון חד-משמעי של טקסטים מוביל אותנו לחלוקה פשוטה הרבה יותר: היצגי מול ריגושי. פרוכטמן (1986) מכנה את הטקסט ההיצגי בשם "ייצוגי", ונראה שהכוונה לטקסט ההיצגי (אקספוזיטורי). בעברית אולי כדאי היה לכנות סוג טקסט זה בשם "הטקסט העיוני".
למאמר השלם


 
שרון, א' (2013). הטקסט ההיצגי והטקסט הריגושי. אסיף, תאוריה ומחקר. www.assif-pub.com

-------------------------------------------------------------------------------------------------------
-------------------------------------------------------------------------------------------------------

לכתוב מאמר כמו שכותבים סיפור

האם אפשר לכתוב כתיבה עיונית ואפילו כתיבה אקדמית כמו שכותבים סיפור? בכתיבה חיה, קונקרטית, עם דמויות ועם עלילה? מתברר שכן.

אפשר לכתוב מאמר כסיפור, וגם אפשר לערוך מאמר כך שייקרא בשטף ובעניין רב יותר, כמו שקוראים סיפור. 
למאמר השלם


שרון, א' (2012). ביטאון מכון מופ"ת: מחקר, כתיבה והתפתחות מקצועית בהכשרת מורים, 48, 20-14.



-------------------------------------------------------------------------------------------------------
-------------------------------------------------------------------------------------------------------
 
 
המחשב קר, והספר חם? ואולי להפך?

לשאלה כיצד נתפסים הספר או המחשב - כחמים או כקרים - יש תשובה מדעית. במחקר שבדק כיצד נתפסים הספר והמחשב, נעשה שימוש בשאלון ובו 80 מטפורות שחלקן הוגדרו כבעלות טמפרטורה - קרות או חמות. 

המשתתפים במחקר קיבלו דף ובו 80 מילים שאינן קשורות לתחום של הספר או של המחשב, למשל "סטייק", "סוודר", "אדום", "כלב" ועוד. הם התבקשו לבחור שמונה מילים בלבד כמטפורות לספר או למחשב. המחקר התבסס על מחקרים קודמים שהסיקו שקיים קשר בין תפיסה של חום לבין תפיסה של תכונות נוספות. למשל מרצה שנתפס כחם, נתפס גם כבעל ידע רב יותר. החידוש שבמחקר היה הניסיון לבדוק את תפיסת החום של אובייקטים דוממים כמו ספר ומחשב, ולא של בני אדם כבמחקרים קודמים. 
למאמר השלם 

שרון, א' (2011). העולם הקר של המחשב, העולם החם של הספר: תפיסת חומם של השניים בעיני בני נוער. מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, 34, 31–50. 







© האתר מוגן בזכויות יוצרים. לפרטים: עו"ד אילנה אלטמן-דורון
 

 

ליצירת קשר בדואר אלקטרוני assif.pub@gmail.com או לחצו כאן 
טלפון ליצירת קשר: 054-4441746  
לקבלת עדכונים בפייסבוק (גם למי שאינו בעל דף בפייסבוק) לחצו  
 
@האתר מוגן בזכויות יוצרים. לפרטים: עו"ד אילנה אלטמן-דורון.

עיצוב ובניית אתרים cheninsane@gmail.com
לייבסיטי - בניית אתרים